פינת חמד ירוקה על גג הבניין מועילה גם אקולוגית וגם כלכלית.
העולם עובר מהפכה ירוקה. אחרי שפגענו באוזון והרסנו את הטבע סביבנו אנחנו מנסים לתקן לפחות במה שאנחנו עוד יכולים. השתלת גינות ירוקות על גגות של בניינים ידועה ועובדת בעולם, במיוחד בגרמניה. חוץ מהיותן פינות חמד והפיכת המרחב העירוני לקצת יותר ירוק וידידותי הן גם עוזרות לסביבה ובטווח הארוך חוסכות לצרכן האישי ולעיריות.
גגות ירוקים
גגות הבניינים הם אלו שסופגים את שינויי מזג האוויר וההקצנה שלו בצורה החזקה ביותר. בימי השרב החמים גג של בניין יכול להגיע לטמפרטורה של 60 מעלות. דבר זה משפיע על החום של הדירות מתחתיו. ביכולת הצמחייה יש כדי לבודד את החום ולספוג אותו בכך היא מורידה את טמפרטורת הגג בכ 50% וגם את זו של הדירות ומפחיתה את השימוש במיזוג האוויר.
החורף יכול לגרום להצפה ולהרס של הגגות. כאשר רמת האיטום מתכלה, דבר שנפוץ וידוע, ישנה חדירת מי גשמים לתוך קירות הבניין דבר שגורם לרטיבות ואף לשיטפון בבניין כולו. גג ירוק משפר את איכות האטימה והעצים סופגים את מי הגשמים. את הגשם הנותר, האדמה מסננת ובכך מורידה את הלחץ בצינורות הניקוז העירוניות, דבר שמקל על הקיבולת של צינורות אלה, מוריד עומס מהעיריות בטיפולן ומסייע במניעת רטיבות ושיטפונות.
התועלת
א. התחממות גלובאלית: פיתוח גגות ירוקים עשוי לסייע בהורדת ההתחממות של כדור הארץ בכך שהם סופחים פחמן דו חמצני.
ב. מחזור מים: ניצול מקסימאלי של מי הגשם בהשקיה של הצמחייה וגידולה.
ג. פיתוח של ריאות ירוקות בתוך העיר ובכך הורדת זיהום האוויר.
ד. חיסכון בצריכת האנרגיה בשל הורדת חום וקור קיצוני של הבתים.
ה. העלאת איכות החיים במרחב העירוני.
חלוצת הגגות הירוקים הינה גרמניה שהחלה את תהליך פיתוח הגינות כבר במאה הקודמת. העיר שטוטגרט נחשבת למספר אחת בתחום זה ומחייבת כל בניין חדש לבנות גג ירוק. העירייה השתתפה במחצית העלות של בניית הגג הירוק ובכך עודדה את התושבים להשקיע במיזם זה. גרמניה הוכיחה במחקרים את יכולותיהם של גגות אלה ויתרונם. המחקרים מצביעים על כך שריכוז גבוה של גגות ירוקים מוביל לירידה של מעלה או שתיים בטמפרטורה ברמת הרחוב.
חסרונות
אחת החסרונות של שיטה זאת היא רטיבות האדמה והשפעתה לטווח הארוך על אטימות הגגות. דבר זה ניתן לפתור באיטום מקדים שעמיד בתנאים כאלה. בישראל איטום זה כבר נמצא על הגגות כחלק מהתקן הישראלי. בגרמניה פיתחו שיטת גידול צמחיה הידרופוני שאינו צריך אדמה ומשתמש בתמיסות של מלח אך גידול זה יקר ומסובך ולכן לא תפס שורשים בעולם.
ההשקעה הראשונית בגגות אלה היא יקרה. ההוצאה על מטר רבוע היא 500-750 ₪. ישנו צורך בהכנת משטח אדמה של יותר מ 10 ס"מ. ותכנון מראש על ידי איש מקצוע של הצמחייה , משקלה והתאמתה לבניין. כמובן שיש להתחשב במזג האוויר הסביבתי כדי לשתול צמחייה שתשרוד לאורך זמן.
הזווית המקומית
בישראל תחום זה עדיין נמצא בפיגור. ירושלים היא הראשונה שעושה צעד חלוצי ובונה גג ירוק לבניין עירוני שמשמש כגן ילדים. פעילים ירוקים מנסים להגיע לחקיקה שנוגעת לגגות אלו וסבסוד של המדינה בפרויקט מקיף בכל הארץ.
מעבר לכל היתרונות החומריים והאקולוגים יש את השמחה והאושר שלנו. לקום בבוקר ולראות נוף ירוק בעיניים מבלי להיפרד ממרכז העיר, לגדל שתילים של תבלינים ואפילו עצי פרי קטנים שאנחנו יכולים לקטוף וליהנות מהם כשהם טריים ועסיסיים, לצאת מהבית לעלות כמה מדרגות ולהגיע לחורשה קטנה וירוקה שכולה שלנו.
דברים אלה בהחלט יכולים להפוך את החיים של כל אחד ואחד מאיתנו לרגועים וטובים הרבה יותר.