תהליך מיחזור הנייר

תהליך מחזור הנייר מתחיל באיסופו. חברות מיחזור פרטיות מבצעות איסוף מגופים המייצרים פסולת נייר כגון בתי דפוס, משרדים, מפעלים וכו' וכן מהמגזר הפרטי.

קרטונים, ניירות, שקיות נייר וניירות עיתון הינם מוצרי הנייר העיקריים הנאספים למיחזור. הקרטון נאסף לרוב מאזורי תעשייה ומסחר, הנייר המשרדי נאסף ממוסדות ומשרדים שונים ונייר העיתון נפוץ בעיקר במגזר הפרטי.

על מנת לסייע לתהליך של מיחזור נייר ניתן לאסוף בבית ובמשרד מוצרי נייר שונים כגון מגזינים, מחברות ישנות, ספרים, דפי מדפסת, דברי דואר וכו'. אולם חשוב מאוד להקפיד להפריד את האשפה ממוצרי הנייר ולא לזרוק לפחי המחזור מוצרים שאינם מוצרי נייר.

הניירות והקרטונים נאספים במיכלים יעודיים. כיום ישנן כ15,000 נקודות איסוף של נייר וקרטון במגזר העסקי ובמגזר הפרטי יחד. נהגי משאיות עוברים בכל נקודות האיסוף ומעבירים את הנייר והקרטון אל מפעלי המיחזור.

מיון הנייר

השלב השני בתהליך הוא מיון הנייר והקרטונים המגיעים למפעל וכן הוצאת פסולת שונה שהגיעה עימו כגון חבלים, חוטי מתכת, סיכות וחומרי פלסטיק שונים.לאחר מכן הנייר והקרטונים ממויינים ועוברים תהליך מורכב של ניקוי צבעי הדפוס שעליהם. תהליך הניקוי כולל שטיפות מרובות באמצעות כימיקלים שונים.

קיימות בעיות שונות הכרוכות בסילוק הפסולת מהנייר ובמיון הפסולת לסוגיה השונים, לכן הנייר הממוחזר מהווה חומר גלם רק עבור מיחזור קרטון וסוגי נייר ספציפיים כגון נייר עיתון וחומרי אריזה שונים.

עם זאת חברות המיחזור עוסקות בפיתוח טכנולוגיות שונות של הפרדת הפסולת וניקוי הצבע, על מנת להגדיל את סוגי הנייר הממוחזר ולשפר את איכותו. אחוזים מעטים מהפסולת הינם נייר באיכות גבוהה המהווים למעשה תחליף לתאית, חומר הגלם של הנייר, איתו ניתן לעשות שימושים בייצור של סוגי נייר איכותיים יותר עבור מחברות וגיליונות נייר שונים.

תהליך המיחזור

את הנייר והקרטון הממוין מעבירים למכבש ענק אשר דוחס אותם לקוביות עצומות שמשקלן מגיע עד 700 קילו, קוביות אלה מועברות למפעל לייצור נייר או קרטון.

קוביות אלה מועברות למיכל גדול ומלא מים בו מתפרק הנייר לסיבים, למיכל זה מוזרמים מים באופן קבוע וכך נוצרת תערובת דלילה במיוחד המכילה כ98% מים ו2% סיבים בלבד. תערובת זו מסוגלת לזרום בצינורות אל תוך מכונות הייצור. על מנת לתת לנייר המיוצר תכונות מיוחדות כגון: חוזק, גמישות, מבנה, כושר ספיגה ועוד, משתמשים בתוספות של סיבים שונים, סיבים מהצומח (סיבי כותנה, סיבי קש ועוד), סיבים מהחי (צמר, משי, פרווה), סיבים סינתטיים (ניילון), סיבים מינראליים (זכוכית , אסבסט) ועוד.

בנוסף נעשה שימוש בתוספות שונות המעורבבות היטב עם סיבי הנייר: הוספת חומרי הלבנה לקבלת נייר לבן, אלום ושרף למניעת התפשטות של צבע על גבי הנייר, צבעים שונים לנייר צבעוני וכן עמילן ופולימרים שונים.

את התערובת הנ"ל מתיזים על רשת גדולה המכונה "שטיח". רשת זו נעה במהירות על גבי מערכת של גלילים שמטרתם לסחוט את כל המים העודפים מהסיבים, לשטח אותם ובכך ליצור גיליונות גדולים של נייר. כאשר מהסיבים מוצאים רב המים, גוש הסיבים עובר דרך גלילים המחוממים באמצעות קיטור. כך המים והלחות שעוד נותרו בסיבים מתאדים וממכונת הייצור יוצא גליון נייר חדש.

את גיליון הנייר החדש מגלגלים על גבי מוט, כך נוצר למעשה גליל נייר שמשקלו עשוי להגיע עד 15 טון. הגליל מועבר למעונת חיתוך אשר תפקיד לגלול חזרה את גיליון הנייר ולחתוך אותו לרצועות צרות יותר בהם ניתן לעשות שימוש. הרצועות הנ"ל מגולגלות מחדש לגלילים קטנים יותר המועברים למפעלים לייצור מוצרי נייר שונים.

וזהו, נולד נייר ממוחזר!

לקריאה נוספת: מיחזור נייר – המצב בישראל