הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת אלי אפללו רוברט אילטוב פ/1857/18
הצעת חוק מיחזור אריזות, התש"ע–2009
1. מטרה
מטרתו של חוק זה לצמצם את כמות פסולת האריזות, לקבוע הוראות לגבי איסוף, אחסון, מיון ומיחזור פסולת אריזות, קביעת חובת תשלום דמי מיחזור אריזות והקמת תאגיד מיחזור, והכול לשם מימוש הזכות לסביבה נאותה, למניעה ולצמצום מפגעים סביבתיים, לשיפור איכות החיים והסביבה ולשמירה על המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי, מתוך הכרה במחויבות המדינה והחברה למימושן ולקידומן של מטרות אלה, למען הציבור ולמען הדורות הבאים.
2. הגדרות
בחוק זה –
"אריזה" – כלי קיבול שמשווקים בו מוצרי צריכה בני קיימא או מתכלים;
"הוועדה" – ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת;
"הממונה" – מי שמינה השר בהתאם להוראות סעיף 10;
"הקרן" – הקרן לשמירת הניקיון שהוקמה לפי סעיף 10 לחוק שמירת הניקיון;
"חוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור" – חוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור, התשנ"ג–1993 ;
"חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז–1977 ;
"חוק פסיקת ריבית והצמדה" – חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961 ;
"חוק שמירת הניקיון" – חוק שמירת הניקיון, התשמ"ד–1984 ;
"יבואן" – מי שמייבא אריזות מלאות, למעט יחיד המייבא אריזות לשם שימוש אישי;
"יצרן" – מי שעוסק ביצור אריזות מלאות או במילוי אריזות ריקות, בין בעצמו ובין על ידי אחרים;
"מיחזור" – כהגדרתו בחוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור;
"מיתקן איסוף" – כלי או אמצעי לאצירה, דחיסה, כבישה, גריסה, קשירה המשמש למיון, לטיפול או להקטנת נפח אריזות;
"מכל יעודי" – כלי קיבול לאצירת סוג אריזות;
"סוג אריזה" – לרבות נייר, פלסטיק, זכוכית, מתכת;
"רשות מקומית" – עיריה או מועצה מקומית;
"תאגיד איסוף אריזות" – תאגיד שהוכר על ידי השר בהתאם להוראות סעיף 8(א);
"השר" – השר להגנת הסביבה.
3. חובת תשלום דמי מיחזור וסימון
(א) יצרן או יבואן ישלם לתאגיד איסוף אריזות דמי מיחזור על כל אריזה שמכר או שיווק, בעצמו או על ידי אחר, בישראל; שיעור דמי המיחזור ייקבע בהתאם למשקל כל האריזות ששיווק יצרן או יבואן במשך שנה ובהתאם לסוגיהן.
(ב) השר בהתייעצות עם שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, ובאישור הוועדה יקבע את שיעור דמי המיחזור.
(ג) יצרן או יבואן יסמן אריזה בגינה שילם דמי מיחזור, כאמור בסעיף קטן (א), בסימן מיחזור בכפוף לקבלת היתר כאמור בסעיף 9
4. תשלום דמי מיחזור לקרן
יצרן או יבואן שמכר או שיווק, בעצמו או על ידי אחר, בישראל ישלם לקרן, אחת לשישה חודשים, סכום שהוא פי שניים מסכום דמי המיחזור, בגין כל אריזה שמכר שאינה מסומנת בסימן מיחזור.
5. הסדרים לאיסוף אריזות
(א) רשות מקומית תקצה בתחומה, ללא תשלום, מקומות להצבת מיתקני איסוף ומכלים יעודיים; ההצבה יכול שתהיה על ידי הרשות המקומית ויכול שתהיה על ידי תאגיד איסוף אריזות; השר, באישור הועדה, יקבע כללים לעניין הצבת המיכלים.
(ב) תאגיד איסוף אריזות יציב ברשות הרבים מכלים יעודיים ומיתקני איסוף, במספר מספיק ובפריסה רחבה אשר יהיו נגישים לציבור בנוחות ובפשטות; השר יקבע, באישור הוועדה, הוראות לענין אמות המידה לקיום חובת תאגיד איסוף אריזות לפי סעיף קטן זה.
6. מעמד האריזות
אריזות שהושלכו למכל יעודי או למיתקן איסוף או נאצרו בהם, יהיו קניינו של הגורם אשר הציבם.
7. חובת דיווח
(א) תאגיד איסוף אריזות ידווח לממונה, אחת לשישה חודשים על כל אלה:
(1) מספר האריזות שבגינן קיבל דמי מיחזור מכל יצרן או יבואן, ואשר התיר ליצרן או יבואן כלשהו לסמנן בסימן מיחזור;
(2) כמות האריזות הריקות שנאספו ונמסרו לו על ידי רשות מקומית או מי מטעמה;
(3) מספר האריזות שמוחזרו מתוך מספר האריזות שנאספו ונמסרו לו.
(ב) רשות מקומית תדווח לממונה, אחת לשישה חודשים, על כמות האריזות שנאספו על ידה.
(א) השר יכיר בתאגיד איסוף אריזות אם התקיימו בו כל אלה:
8. תאגיד למיחזור אריזות
(1) מטרתו היחידה של התאגיד היא הקמה והפעלה של מנגנון לשם ביצוע הוראות לפי חוק זה לענין מיחזור אריזות וביצוע פעולות אחרות שמטרתן קידום האיסוף והמיחזור, והכל בין בעצמו ובין באמצעות אחרים.
(2) מסמכי היסוד של התאגיד קובעים –
(א) כי מטרתו היחידה של התאגיד היא כאמור בפסקה (1) וכל נכסיו משמשים רק למטרה האמורה;
(ב) איסור על חלוקת רווחים לחברי התאגיד.
(ב) השר רשאי לבטל הכרה בתאגיד איסוף אריזות, לאחר שנתן לתאגיד הזדמנות להשמיע את טענותיו בפניו, בין השאר בשל אי קיום התנאים שבסעיף קטן (א) או בשל אי עמידה משמעותית ביעדי האיסוף.
(א) תאגיד איסוף אריזות יהיה רשאי, בכפוף לקבלת היתר מאת הממונה כאמור בסעיף 10(ב), ליתן ליצרן או ליבואן היתר לסמן אריזות בסימן המיחזור, אם שילם עבורן לתאגיד איסוף אריזות את דמי המיחזור.
9. היתר סימון ליצרן או יבואן
(ב) לא יסמן אדם אריזה בסימן המיחזור, אלא בהתאם לתנאי היתר שניתן לו כאמור בסעיף קטן (א).
(א) השר ימנה ממונה, מבין עובדי משרדו, לצורך מילוי תפקידים כפי שנקבעו לו בחוק זה.
10. מינוי ממונה וסמכויותיו
(ב) הממונה יהיה רשאי –
(1) ליתן לתאגיד איסוף אריזות אישור ליתן היתר לכל יצרן או יבואן לסמן אריזות, שייצר או ייבא, בסימון המיחזור; הממונה יהיה רשאי בכל עת לבטל זכותו של תאגיד איסוף אריזות ליתן היתר כאמור;
(2) להטיל עיצומים כספיים על מפר הוראה מהוראות חוק זה;
(3) לערוך בכל עת ביקורת אצל תאגיד איסוף אריזות או אצל רשות מקומית, לשם בדיקת קיום הוראות לפי חוק זה.
(א) השר, או ראש רשות מקומית לגבי תחום אותה רשות, רשאים למנות מפקחים לעניין חוק זה, מבין מי שמונה כדין, כפקח או כמפקח מכוח חיקוק (להלן – מפקח); מפקח ידווח לממונה על פעולותיו וממצאי בדיקתו.
11. מינוי מפקחים וסמכויותיהם
(ב) לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי חוק זה, מפקח יהיה רשאי להיכנס לכל מקום בכל עת סבירה, ובלבד שלא ייכנס –
(1) למקום המשמש למגורים, אלא על פי צו של בית משפט;
(2) למקום המוחזק על ידי מערכת הביטחון, אלא אם כן הוא בעל התאמה ביטחונית מתאימה שנקבעה לו לפי חוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב–2002 .
(ג) השר לביטחון הפנים רשאי להסמיך מפקח לערוך חקירות כדי למנוע עבירה על פי חוק זה או כדי לגלותה; מפקח שהוסמך כאמור רשאי להשתמש בכל הסמכויות הנתונות לקצין משטרה בדרגת מפקח לפי סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות) , וסעיף 3 לפקודה האמורה יחול על הודעה שרשם מכוח סמכות זו; דין מפקח כאמור לענין סעיף 24(א)(1) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט–1969 , כדין שוטר.
(א) תאגיד איסוף אריזות יפעל לאיסוף של אריזות ריקות בשיעורים מסך כל האריזות בגינן ניתן, ליצרן או ליבואן, היתר לשימוש בסימן המיחזור במהלך שנה; השר, בהתייעצות עם שר התעשייה, המסחר והתעסוקה ובאישור הוועדה, יקבע את אמדן השיעורים כאמור.
12. יעדי איסוף
(ב) בתום כל שנה רשאי תאגיד איסוף אריזות לפנות לשר בבקשה להפחית את יעד האיסוף השנתי בגין השנה החולפת וזאת לנוכח כמות האריזות, שנאספו באותה השנה על ידי הרשויות המקומיות או גורמים אחרים, ובהתאם למספר מקומות ההצבה של מיתקני איסוף שהרשויות המקומיות העמידו לרשות תאגיד איסוף האריזות; על החלטת השר תהא לתאגיד זכות ערעור כאמור בסעיף 17.
(ג) עמד תאגיד איסוף אריזות ב-75% מיעדי האיסוף או למעלה מכך, ישלם לקרן, בשל כל אריזה שלא נאספה בהתאם לאותם יעדים, מחצית מסכום דמי המיחזור; לא עמד תאגיד איסוף אריזות ב-75% מיעד האיסוף או למטה מכך, ישלם לקרן בשל כל אריזה, שלא נאספה בהתאם לאותם יעדים, דמי מיחזור.
(ד) התשלומים כאמור בסעיף קטן (ג) יועברו לקרן במועדים ובדרכים שיקבע השר.
13. יעדי מיחזור
תאגיד איסוף אריזות יפעל למיחזור 80% לפחות של האריזות שנאספו על ידו וכן אלה שנמסרו לו על ידי רשות מקומית או מי מטעמה.
14. שימוש בכספי הקרן
סכומים אשר ישולמו לקרן, לפי הוראות חוק זה, ישמשו את הקרן להגשמת מטרתו של חוק זה בלבד.
15. עיצום כספי
(א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם לא העביר לקרן כספים לפי סעיפים 4 ו-12, רשאי הוא להטיל עיצום כספי בסכום שהוא פי שישה מסכום דמי המיחזור לגבי כל אריזה לגביה נעשה המעשה.
(ב) היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם עשה אחד מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסכום הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין:
(1) סימן אריזה בסימון המיחזור, שלא מכוח היתר שניתן לו, כאמור בסעיף 9;
(2) הפר הוראה מהוראות הממונה, אשר ניתנה מכוח סמכותו לפי חוק זה.
(א) עיצום כספי כאמור בסעיף 15 ישולם לפי דרישת הממונה בכתב, בתוך 30 יום מיום קבלתה; הדרישה תוצא לאחר שהממונה הודיע למי שאליו נועדה הדרישה על הכוונה להוציאה וניתנה לו הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו.
16. דרישת העיצום הכספי ותשלומו
(ב) לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו הפרשי הצמדה וריבית, לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, עד לתשלומו.
(ג) על גביית סכומים ועיצום כספי לקרן לפי חוק זה תחול פקודת המיסים (גבייה) .
(א) על החלטה או דרישה של השר או הממונה על פי חוק זה ניתן לערער בפני בית משפט השלום.
17. ערעור
(ב) הערעור יוגש בתוך 30 ימים מהיום שנודע על ההחלטה או הדרישה.
(ג) אין בערעור כדי לעכב תשלום על פי דרישה אלא אם כן הורה הממונה או השר או בית המשפט אחרת.
(ד) התקבל הערעור, יוחזר התשלום בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו ועד יום החזרתו.
(ה) על החלטת בית המשפט בערעור ניתן לערער ברשות, ובית המשפט ידון בערעור בשופט אחד.
18. ביצוע ותקנות
השר ממונה על ביצועו של חוק זה והוא רשאי, בהתייעצות עם שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, ובאישור הוועדה, להתקין תקנות לביצועו.
19. תיקון חוק שמירת הניקיון
בחוק שמירת הניקיון, בסעיף 11(א), אחרי "למשקאות" יבוא "ועל יצרנים ויבואנים של אריזות, כהגדרתם בחוק מיחזור אריזות, התש"ע–2009".
20. תחילה
תחילתו של חוק זה בתום עשרים וארבעה חודשים מיום פרסומו.
דברי הסבר
מטרתה של הצעת החוק לצמצם את כמות הפסולת המוטמנת באתרי הטמנה ולמנוע יצירתם של מפגעים סביבתיים ותברואתיים המאיימים לזהם את האוויר, הקרקע ומקורות המים במדינת ישראל, זאת, בדרך של איסוף ומיחזור פסולת אריזות, מכל מין וסוג.
הצעת החוק, שתחולתה הרחבה נועדה לתת מענה לסילוק חלק ניכר מפסולת משקי הבית והתעשייה בישראל, אינה אלא צעד ראשון לקראת מהפכה של ממש בתפיסתה של החברה הישראלית בכללה את הטיפול בפסולת ובהטמעתם של ערכי שמירת איכות הסביבה.
הרחבת תחולת החוק המחייב איסוף ומיחזור, ממיכלי משקה בלבד לכלל האריזות, נועדה ליצור מצב בו יצומצם באופן משמעותי היקף ההטמנה של פסולת הניתנת למיחזור. הצעת החוק תביא לעידוד משמעותי של הקמת תעשיות מיחזור בישראל, דבר שאינו מתאפשר במסגרת החקיקה הקיימת, עקב חוסר הכדאיות שבהקמת תעשיות מיחזור ומערך לוגיסטי של שירותי הובלה עבור סוג אחד בלבד של אריזות (מיכלי משקה). בנוסף, יוביל יישומו המוצלח של החוק לצמצום משמעותי בשטחי ההטמנה של פסולת ביתית ולחסכון ניכר למשק הלאומי.
הוראות הצעת החוק מעגנות לראשונה פתרון סביבתי, בדרך של מיחזור פסולת האריזות. בדרך זו פועל המחוקק לא רק לשיפור הניקיון ברשות הרבים, אלא גם למניעת זיהומם של הקרקע, האוויר ומקורות המים בישראל, על ידי צמצום נפח הפסולת המוטמנת. כמו כן, המחוקק מעודד חסכון ניכר באמצעות ניצולו של חומר הגלם של האריזות לשימוש חוזר.
נטל האחריות לאיסופה ולמיונה של הפסולת, המיועדת למיחזור, יחולק על פי הוראות חוק זה בין כלל המשתמשים באריזות: החל ביצרנים או ביבואנים – שיחויבו בתשלום היטל המיועד לכסות את הוצאות איסוף ומיון פסולת האריזות, דרך הרשויות המקומיות – שתהיינה אחראיות לאיסוף ולפינוי הפסולת הממוינת; וכלה בציבור הצרכנים כולו, משקי בית ועסקים – שיהיו חייבים במיונה של פסולת האריזות שרכשו ובהשלכתה למיכלי מיחזור ייעודיים בלבד.
מיונה של הפסולת על ידי הצרכנים, בשלב מוקדם, יביא אף הוא לחסכון בעלויות המיחזור. זאת, מכיוון שמיון הפסולת בראשית דרכה יבטל את הצורך במיון בשלבים מאוחרים בשרשרת הטיפול בפסולת, אז הופך המיון למסובך ויקר יותר.
כעולה מהצעת החוק, הנטל הכלכלי הכרוך בהקמתה ובהפעלתה של מערכת האיסוף והמיחזור יועבר מכתפי הציבור אל היצרנים והיבואנים – אשר כתאגידים מסחריים יקל עליהם לשאת בנטל ההוצאות הכרוכות ביישומו של החוק. זאת, באמצעות תאגידי איסוף האריזות אשר יצמצמו את עלויות יישומו של חוק זה בזכות הרווח שיצמיח חומר הגלם הממוחזר. דרך זו, שבבסיסה ההנחה "המזהם משלם", יש בה כדי לעשות צדק עם הצרכנים, היצרנים והיבואנים כאחד, כמו גם להציב תשתית אסטרטגית ברת יישום שתוביל להגשמת מטרותיה של הצעת החוק.
על מנת לצמצם הטמנתה של פסולת הראויה למיחזור, מחייבת הצעת החוק את מטמין פסולת האריזות, בהיתר הממונה, בתשלום היטל הטמנה, בשיעור גבוה, ההופך את ההטמנה ללא כדאית ובכך יוצר תמריץ כלכלי למיחזורן של האריזות.
על פי הצעת חוק זו תוטל האחריות לעמידה ביעדי איסוף האריזות הריקות ומיחזורן על תאגידי מיחזור האריזות, אשר בתמורה לפעולתם יזכו בשניים: (1) דמי המיחזור, שישולמו להם על ידי היצרנים או היבואנים בגין כל אריזה שימכרו, בתמורה לזכות לסמן את האריזות האמורות בסימן המיחזור; (2) התמורה בגין האריזות הריקות הנמכרות למפעלי המיחזור. אריזות שיושלכו למתקני איסוף ולמיכלים יעודיים תהיינה לקניינו של תאגיד איסוף אריזות והתמורה ממכירתן למפעלי המיחזור תשמש את התאגיד לשם קידום מטרותיו – קרי, ביסוס התשתיות והמערכות הלוגיסטיות המטפלות במיחזור האריזות הריקות כמו גם בהטמעת הליך האיסוף והמיון בקרב הציבור, בדרך של הסברה ופרסום.
הכספים שיועברו לקרן, כפועל יוצא מקיומן של הוראות חוק זה, ישמשו אותה לפעולה, בשיתוף הרשויות המקומיות, למטרת ביסוסן של תשתיות האיסוף והמיחזור, להגברת מודעות הציבור להוראות החוק ולקיומן, בדרך של הסברה ופרסום.
רשויות מקומיות ותאגיד איסוף אריזות אשר אינם ממלאים אחר חובת הדיווח לממונה, יענשו בדרך של חיוב בתשלום עיצום כספי.
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חבר הכנסת אליעזר כהן (פ/1218).
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת אבישי ברוורמן וגלעד ארדן (פ/1809/17).
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת השמונה עשרה על ידי חבר הכנסת אברהם מיכאלי (פ/1013/18) וחברי הכנסת אלי אפללו ורוברט אילטוב (פ/1067/18).
———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ' בכסלו התש"ע – 7.12.09