המודעות למצבו האקולוגי של כדור הארץ גדלה משנה לשנה. על רקע ההתחממות הגלובאלית והרחבתו של החור באוזון, הבינו הגורמים הקשורים לאיכות הסביבה בעולם כי יש לפעול לשיפור מצבו של כדור הארץ בכל דרך אפשרית. גם בישראל נעשות מדי שנה פעולות רבות להשגת מטרה זו. אחת הפעילויות המרכזיות קשורה למיחזור בכלל, ולמיחזור צמיגים בפרט. זהו תחם חשוב, אבל לא פשוט להשגה כלל וכלל: מהן, אם כן, הבעיות במיחזור צמיגים?
מדוע חשוב בכלל למחזר צמיגים?
צמיגים נחשבים למפגע סביבתי רציני. פסולת הצמיגים בישראל כוללת מיליוני צמיגים מדי שנה, אשר כמותם נמדדת במיליוני טונות. מלבד הנפח הרב של הצמיגים, הם גם רגישים לדלק בצורה קיצונית (כפי שיכול להעיד כל מי שנכח בחייו בהפגנה כלשהי), מה שמעלה סכנה של שריפה במקומות בהן פסולת צמיגים רבה.
מלבד זאת, צמיגים, כשהם באים במגע עם חומרים מסוימים, עלולים להפריש חומרים הפוגעים במי התהום. אם כבר בהפרשות עסקינן- הרי ששריפת צמיגים פולטת לאוויר העולם חומרים מזהמים עבור בעלי החיים והצמחים. אם לכל אלה נוסיף את החרקים והמזיקים השונים שמוצאים את משכנם בצמיגים, ברור כי פסולת צמיגים אינה רצויה, בלשון המעטה.
הפיתרון: מיחזור צמיגים
מיחזור צמיגים עשוי לפתור את כל הבעיות האלה. מה ניתן לעשות עם צמיגים ממוחזרים? ובכן, המיחזור מאפשר להשתמש בצמיגים שימוש נוסף בתעשיית כלי הרכב, למשל. מלבד זאת, הצמיגים עשויים מגומי, שזהו חומר שימושי מאד עבור האדם, שמיחזורו יכול לחסוך ייצור של חומרים חדשים בתעשייה.
היבט נוסף של מיחזור הצמיגים: הפקת אנרגיה. עקב דליקותם המהירה של הצמיגים, ניתן בהחלט להשתמש בהם כחומר בערה, המאפשר לאדם להפיק אנרגיה בכמות גדולה.
אכיפת מחזור הצמיגים
המשרד לאיכות הסביבה בישראל הציב את מיחזור הצמיגים כאחת המטרות העיקריות שלו בכל הקשור לפסולת רבים. לכן, נחקקו חוקים המחייבים בעלי מוסכים ופנצ'ריות לאכוף את המיחזור במתחמים שלהם. בנוסף, המשרד לאיכות הסביבה אף פעל בשנים האחרונות לניסוח הצעת חוק: 'חוק הצמיגים', שאכן נוסח ב-2007 ונגע בנושא סילוק הצמיגים ומיחזורם.
בעיה ראשונה במיחזור צמיגים: היעדר ביקוש לחומר הממוחזר
עד כאן הכל נשמע טוב ויפה. הבעיה מתחילה כשמביטים מה קורה בשטח, והמצב שם רחוק מלהיות מושלם. מיחזור הצמיגים נתקל בקשיים לא מעטים. הקושי הראשוני נובע מהיעדרו של ביקוש מספיק לחומרים הממוחזרים, שנובע מחוסר מודעות לשימושיהם הרבים. כתוצאה מכך, שני מפעלי מיחזור הצמיגים שקיימים כיום בישראל (בוואדי ערה ובאשקלון), אמנם אוספים צמיגים בכמות מרשימה, אך נתקלים בביקוש מועט אליהם.
בעיה שנייה במיחזור צמיגים: תחרות כלכלית עם גורמים זרים
החברות אשר מתעסקות עם מיחזור צמיגים נאלצות להתמודד גם עם קשיים כלכליים, הנובעים מהתחרות הרבה עם מדינות זרות בכל הקשור לצמיגים ולגומי. בישראל קיים ייבוא נרחב של צמיגים ממדינות אחרות, אשר מוכרות צמיגים גרוסים במחירים נמוכים.
הייבוא של הצמיגים מגדיל עוד יותר את הקושי של הגורמים הממחזרים למצוא ביקוש לצמיגים בארץ. אמנם קיים ייצוא מסוים של צמיגים למדינות שמעבר לים, אבל ייצוא זה אינו מספיק ולא מקנה רווח כלכלי כלשהו לחברות הממחזרות.
המפתח לפיתרון הבעיות מצוי בראש ובראשונה בהגברת המודעות
כיצד ניתן להתמודד עם הבעיות הכרוכות במיחזור צמיגים? ישנם כמה פיתרונות. הראשון הוא עזרה של המדינה למפעלים השונים, בהגברת המודעות לשימושים האפשריים בצמיגים הממוחזרים.
הצעות נוספות מדברות על כך שאחוז מסוים של פרויקטים בנושא תשתית שנעשים על ידי המדינה- יהיה חייב בשימוש בחומרים ממוחזרים בכלל, ובצמיגים בפרט. מלבד אלה, נבדקים גם שימושים נוספים שניתן לבצע בצמיגים ובגומי, למשל בכל הנוגע לתעשיית ייצור האספלט.
התקווה היא שהפיתרונות הללו יהפכו למעשיים יותר ויותר עם הזמן, ויאפשרו את מיחזור הצמיגים, שכה חשוב לסביבה.
