תרבות הצריכה הביאה אתה הרבה ברכה לעולם שלנו ואפשרה לאנשים מכול מעמד לצרוך מוצרים המשפרים את התנאים הפזיים שאנו חיים בהם. סוג המוצרים ששפרו את חיינו באופן המהותי ביותר ואנו משתמשים בהם כל יום כול היום הם המכשירים החשמליים כגון המכשיר הסלולארי שלנו, המחשב, המקרר, המיקרוגל, התנור ועוד מכשירים המקלים את חיינו ועשים אותם יותר נוחים.
עם זאת אנו בתור הצרכים של המוצרים החשמליים הללו לא תמיד מודעים לתהליך שהמוצרים האלה עוברים משלב הפקת חומר הגלם ועד השלב שהם הופכים לזבל ואת הבעייתיות שכרוכה בכל שלב ממחזור החיים שכל מכשיר חשמלי.
ישראל מזהמת
מכשירים חשמליים מהווים רק 5% מתוך סך כמות הזבל המיוצרת בישראל כול שנה, אך מהווים 70% מכמות הזיהום מזבל. ישראל מייצרת בכל שנה 100 אלף טונות של פסולת אלקטרונית שרק אחוזים בודדים ממנה ממוחזרים, בעיקר טלפונים סלולאריים. המכשירים החשמליים מכילים חומרים מזהמים רבים לרבות תוצרי נפט למיניהם כמו פלסטיק וגומי; ומתכות שונות כמו כספית וניקל, שהמשותף לכולם היא הדרך המזהמת להפיק אותם והתהליך האיטי והמזהם שבו הם מתפרקים חזרה לטבע. הבעיות בתהליך פרוק החומרים הללו הן הרבות והמסוכנות שבניהם הן בחדירה של אותם מזהמים למי השתייה שלנו ולפגיעה בסביבה שאנו חיים מהקושי בלהטמין כמות זבל כה גדולה באדמה.
איך ממחזרים?
כל מכשיר חשמלי מורכב מחלקים העשויים מחומרי גלם שונים, כגון: פלסטיק, נחושת, פח ועוד. המכשיר מגיע למפעל המחזור ומפורק שם לגורמיו השונים, במקרה של מחשב למשל מפרקים ממנו את המעבד, ספק הכוח, הכרטיסים השונים וקופסת הפח שלו. הרכיבים האלקטרונים עוברים גריסה והפרדה אלקטרומגנטית וממוינים לסוגי החומרים השונים. לאחר המיון החומרים מעובדים לחומר גלם המשמש לייצור מכשיר חשמלי חדש.
המצב בשטח
כיום קיימים שני מפעלים מרכזיים העוסקים במחזור מוצרי חשמל, האחד ממוקם בעכו והאחר באשדוד ועוד כמה מפעלים קטנים. ללא תמריץ משמעותי מצד הממשלה המציאות הזו לא תשתנה ורק אחוז זעום מפסולת זו תמוחזר, כפי שקורה היום. למרות העלות הגבוהה של מוצרי חומרי הגלם בעולם לא השתנתה הכדאיות הכלכלית למחזורם של החומרים המרכיבים את המכשירים החשמליים, יש לציין שחלק מהחומרים המרכיבים את המכשירים החשמליים כלל אינם ניתנים למחזור. יש מספר מכשירים חשמליים מצומצם המכילים מתכות יקרות כמו זהב ונחושת שכדאי למחזר אותם אך מוצרים כמו מקררים ומסכי מחשב לא כלכלי למחזר ולכן המכשירים הללו כמעט ולא ממוחזרים.
חוק מחזור מכשירים חשמליים
לאחרונה מקודמת הצעת חוק על ידי חבר הכנסת ניצן הורביץ בשיתוף חברי כנסת נוספים מכול הקשת הפוליטית שתסדיר את נושא המחזור של מוצרים חשמליים. מטרת החוק "הפחתת פסולת אלקטרונית ומחזורה", ככתוב בהצעת החוק: "למנוע ולצמצם היווצרות פסולת אלקטרונית, לעודד שימוש חוזר בפסולת האלקטרונית, מחזור מכשירים אלקטרונים ופסולת אלקטרונית וייצור מוצרים אלקטרוניים אשר פגיעתם בסביבה מזערית." החוק מעביר את עיקר האחריות בטיפול בפסולת אלקטרונית מידי הצרכנים לידי היבואנים והיצרנים (בדומה לחוק האריזות) ומחייב אותם להיות אחראים על הטיפול בפסולת זו. לפי נוסח החוק יחויבו היבואנים והיצרנים לדווח למשרד לאיכות הסביבה בכל חצי שנה על כמות המוצרים שהם ייצרו ומכרו. בנוסף הם יחויבו להפעיל מתקני איסוף פסולת אלקטרונית בפריסה של מתקן על כול 30 אלף איש. היצרנים והיבואנים יחויבו לדווח על כמות הפסולת שנאספה ומוחזרה ולציין על כל מוצר שהוא מיועד למחזור כפסולת אלקטרונית.
הפנים לעתיד
בשנים האחרונות נושא הסביבה קיבל מודעות גבוהה בציבור וכך גם בקרב מקבלי ההחלטות. טיפול בפסולת והדאגה למחזור הם נושאים הקשורים למדינות אותה נוקטת הממשלה כי רק ביכולתה ליצור שינוי וזוהי גם חובתה. יש לציין שבתקופה האחרונה הממשלה עושה יותר בנושא זה, אך עד היום רבים מהחוקים המסדירים את נושא הסביבה בכלל והמחזור בפרט עדיין נמצאים בשלבי חקיקה או בטרם יישום בשטח. נושא מכשירים החשמליים והזבל האלקטרוני צריך לעמוד בראש סדר העדיפויות של החקיקה הסביבתית העוסקת במחזור מכיוון שכפי שכבר צוין, פסולת זו היא המזהמת הגדולה ביותר והטיפול בה הוא הדחוף ביותר.
בעולם המודרני והטכנולוגי בו אנו חיים, פסולת אלקטרונית היא נפוצה ומהווה מרכיב לא מבוטל מבחינת נפחי האשפה בישראל ובעולם. כאשר מחליפים מחשב, טלוויזיה, מכשירי חשמל למטבח ושאר גאדג'טים בקצב מהיר יותר מבעבר ובהיקפים גדולים כל כך, נוצרת פסולת רבה שיש לטפל בה בצורה נכונה. מוצרי אלקטרוניקה מכילים מתכות יקרות, חומרים רעילים וחומצות מזיקות שיש להפריד ולהיפטר מהם כהלכה, לכן מיחזור מוצרי אלקטרוניקה הוא כה חשוב לסביבה ולבריאות האדם.
הכוונה לגבי מיחזור מוצרי אלקטרוניקה היא לא שימוש חוזר במוצר עצמו – למשל תרומה לצדקה או העברה לגורם כזה או אחר – אלא פירוקו לגורמים ושימוש חוזר במה שניתן, לצד טיפול נכון וסביבתי ברעלנים שונים וביתר הפסולת שאיננה ניתנת למיחזור.
מדוע חשוב למחזר מוצרי אלקטרוניקה?
מעבר לחשיבות הכללית של כלל תהליכי המיחזור באשר הם והצורך להגדיל פתרונות הפחתה, שימוש חוזר ומיחזור (Reduce, Reuse, Recycle), מיחזור מוצרי אלקטרוניקה הוא חשוב בצורה מיוחדת. הטמנה של הפסולת האלקטרונית במטמנות או זריקתה במזבלות למיניהן עשויה בהחלט ליצור נזקים סביבתיים ובריאותיים רבים (מעבר לבזבוז אדיר של מקום ושטחים פתוחים רק בשביל להטמין פסולת), זאת משום שפסולת אלקטרונית מכילה רעלנים רבים, חומצות וכמו כן מתכות יקרות ובעלות ערך כלכלי.
מיחזור מוצרי אלקטרוניקה היא הדרך היעילה ביותר לטיפול בבעיה ההולכת וגוברת של כמויות הפסולת הזו. מוצרי אלקטרוניקה מכילים רכיבים וחומרים רבים מאוד, כאשר זה כולל מגוון גדול של רעלנים וחומרים מזיקים. חומרים אלו נמצאים במסכי טלוויזיה ישנים, על גבי מעגלים אלקטרוניים מודפסים, סוללות, קבלי חשמל, רכיבים אלקטרוניים מיוחדים ועוד. חומרים רעילים או שעשויים לגרום נזק כוללים: חומצות רעילות מסוללות ורכיבים, עופרת, כספית, קדמיום, כרום, בורון, טאליום, ברזל, ארסן, דבקי אפוקסי רעילים, סיבי זכוכית (פיברגלאס), PVC, PCBs, בריליום ניקל ועוד.
בנוסף, שימוש חוזר במתכות היקרות הרבות שנמצאות במוצרי אלקטרוניקה מפחית (אפילו שמדובר בהפחתה מזערית) את הצורך האדיר במתכות אלו שמוצאות מהאדמה בתהליכים פוגעניים והמיחזור מספק תעסוקה / רווחים כלכליים לגורמים שונים הפועלים בתחום של מיחזור מוצרי אלקטרוניקה.
מיחזור מתכות יקרות
מיחזור מוצרי אלקטרוניקה כולל במידה רבה מאוד הפרדת ומחזור מתכות יקרות שנמצאות בציוד שונה, זה האינטרס הכלכלי של פתרונות מיחזור ושל חברות פרטיות העוסקות בתחום. מוצרי אלקטרוניקה מכילים נחושת, זהב, כסף, ברזל, אלומיניום ועוד כמויות מזעריות של מתכות יקרות נדירות יותר. מיחזור מוצרי אלקטרוניקה כולל פירוק הרכיבים הללו והפרדת כל סוג מתכת כך שיהיה ניתן להעבירו להתכה ושימוש חוזר בתעשייה כלשהי.
חשוב להבין כי היבט זה של מיחזור מוצרי אלקטרוניקה הוא המניע של גורמים לא חוקיים ופיראטיים להשיג פסולת אלקטרונית. אך גורמים אלו לא ממחזרים את הפסולת כמו שצריך ומשאירים את כל הרעלנים כך שהם עלולים לגרום נזק.
פירוק, הפרדה ומיחזור פסולת אלקטרונית
מיחזור אשפה אלקטרונית כולל פירוק ידני של הציוד השונה, הפרדת רכיבים המכילים מתכות וחומרים רעילים, העברה של המתכות להתכה ושימוש חוזר, הפרדת החומרים הרעילים או רכיבים שלמים המכילים אותם והעברה להמשך טיפול הולם, הפרדת חומרים/חלקים אחרים שניתן למחזר והעברה של כל יתר הפסולת לטיפול רגיל (הטמנה לרוב). על מנת להבטיח טיפול הולם, יעיל וסביבתי חשוב להעביר פסולת אלקטרונית לגורמים מוסמכים של הרשות המקומית, מרכזי תעסוקה מטעם הרשות / המשרד להגנת הסביבה או לחברות פרטיות שמטפלות בפסולת בצורה נאותה.
אי אפשר להתעלם מכך שהיקפים אדירים של פסולת אלקטרונית בעולם מועברת בשלמותה למדינות עולם שלישי באפריקה ואסיה, תופעה מטרידה ובעייתית מאוד. שם יש הרי ענק של ציוד ומוצרים שמזהמים את הסביבה ומרעילים את המקומיים שמרוויחים פרוטות ממכירת המתכות היקרות אחרי תהליכי הפרדה מאוד לא בטוחים בלשון המעטה. מיחזור מוצרי אלקטרוניקה כולל צד מכוער ומנצל שבו המדינות המפותחות "זורקות" את הזיהום והפסולת שלהן על מדינות חלשות ללא פיקוח סביבתי הולם.