אתר חירייה זכור לרבים מתושבי גוש דן בפרט ומדינת ישראל בכלל כהר ענקי של פסולת וזבל ש"פיאר" את קו הרקיע של גוש דן ואף קיבל את פניהם של הנוחתים בנמל התעופה בן גוריון.
אך הימים ההם חלפו להם ללא שוב, כאשר כיום אתר חירייה הפך לפארק מיחזור הכולל מתקני מיחזור, פעולות שיקום מהותיות ומרכז הסברה מוביל לחינוך סביבתי ומיחזור.
בספטמבר 2013 הונחה אבן הפינה למה שעתיד להיות מתקן המיחזור הגדול ביותר בישראל ובמזרח התיכון כולו – באתר חירייה עצמו.
מהות מתקן המיחזור החדש בפארק חירייה
מתקן המיחזור הגדול במזרח התיכון שיוקם בשנים הקרובות בפארק חירייה מיועד לטפל מדי יום בכ-1,500 טונות של אשפה. נתון זה מהווה כמחצית מסך האשפה המיוצרת בכל יום בגוש דן.
המתקן יטפל באשפה ופסולת כגון פלסטיק, עץ, נייר, קרטונים, מוצרי טקסטיל. אחד מתוצרי הלוואי המרכזיים של מתקן המיחזור הגדול והחדש יהיה חומר בעירה יבש בעל ראשי התיבות הלועזיות RDF. חומר בעירה זה אמור לשמש כחומר הבעירה לייצור אנרגיה וכחלופה לשימוש בדלקים פוסיליים (נפט וגז למשל).
עלות הפרויקט מוערכת בכ-400 מיליון ש"ח, כך שהגיוני שאל הגורמים המוניציפאליים חברו גורמים מסחריים לצורך יישום הפרויקט והפיכת מתקן המיחזור הגדול במזרח התיכון למציאות מעשית.
אל איגוד ערים דן תברואה – המנהל ומתפעל את פארק המיחזור חירייה – חברו תאגיד התשתיות הצרפתי וואוליה (הפעיל בישראל בתחומים רבים) וחברת "נשר" הישראלית (יצרנית המלט העיקרית בשוק הישראלי). וואוליה תשמש בתור הגורם שיקים ויתפעל את אתר המיחזור ואילו מפעל נשר ישתמש בתערובת החומרים שתיווצר בתהליך המיחזור כחלק מחומרי הגלם עבור ייצור המלט ושאר פעילויות המפעל.
מתקן המיחזור החדש והגדול בפארק המיחזור חירייה מסוגל להתמודד עם טיפול בפסולת ללא תהליכי הפרדה לזרמים "רטוב" ו"יבש" וכמו כן בפסולת שכן עברה תהליכי הפרדה במקור. יו"ר פארק חירייה, דורון ספיר, אמר שהתהליך ארך כ-7 שנים, בהן חווה הפארק קשיים תפעוליים ורגולטוריים שונים לצד פריחה ומעבר מאתר פסולת מיושן ומזהם למרכז מיחזור מתקדם ומרכז הסברתי מוביל.
אודות פארק המיחזור חירייה
לפני כמה שנים, איגוד ערים דן לתברואה החל ליישם החלטה להפוך את אתר הפסולת חירייה לפארק מיחזור מתקדם ולשקם את המפגע הסביבתי שהיה במקום לאורך עשרות שנים. אתר חירייה משרת למעשה כמה רשויות מוניציפאליות מאזור גוש דן ועובדה זו הופכת את התפעול והמימון שלו למורכב מאוד.
בפועל, כיום מרבית הפסולת (כ-3,000 טון ליום!) המגיעה לאתר מטופלת ואז מועברת להטמנה באתר רמת חובב אשר בנגב. הקמת מתקן המיחזור הגדול והמתקדם אמורה לצמצם משמעותית את הפסולת המועברת להטמנה ובכך לשפר בצורה מהותית את האופן בו מדינת ישראל מטפלת בפסולת שהיא מייצרת.
לאור תהליכי הפרדה וטיפול בפסולת הנעשים ברשויות המקומיות השונות, אתר חירייה יכול להיות יעיל יותר ולמחזר יותר פסולת – יכולת שרק תלך ותגבר ככל שמתקן המיחזור החדש יתקרב לפעילות מלאה. כך שאתר חירייה הינו פיתרון קצה הנדרש להציע פתרונות מתקדמים לפסולת לאחר הטיפול וההעברה מהרשויות המקומיות השונות.
למעשה, אתר חירייה נמצא בעיצומו של תהליך חשוב ומרתק, ששיאו הקמת והפעלת מתקן המיחזור הגדל במזרח התיכון, של מעבר מתחנת מעבר של הפסולת למתקן קצה לטיפול ומיחזור שלה.
מתקני המיחזור הקיימים ופעילים בפארק כיום הינם: ריסוק גזם גינון לשימוש חוזר, מתן הפרדת קרטון והעברתו למיחזור, מערכות ביולוגית מתקדמת לטיהור מי שפכים, מפעול מיון ומיחזור פסולת בניין, מערכת השואבת גז מתוך הר הפסולת האדיר באתר ומעבירה אותו להפקת אנרגיה ומתקן המפריד פסולת אורגנית ומפיק ממנה ביוגז לצורך הפקת חשמל.