לאחרונה החל נתניהו לקדם את תכנית האצת הבנייה כדי לעקוף את הקשיים שהתעוררו בתחום הבנייה עקב קשיים פרוצדוראליים ובירוקרטיים, שהקשו על הענף להתפתח והעלו את מחירי הנדל"ן, עד לגבהים בלתי רציונאליים.
תכנית ההאצה כללה הקלה באישור של תכניות הבנייה השונות, ונתינת אישורים רשמיים לבנייה ללא פיקוח של גורמים שונים, לרבות משרד איכות הסביבה וכדומה.
נתניהו ואנשי שיחו טענו כי ההאטה והעיכוב של הבנייה היא פרי יצירתם של היזמים שמעוניינים לעכב את התהליכים כדי להעלות את מחירי יחידות הדיור עצמן, וביקש למנוע את התהליך באמצעות הקלה על אישורי הבנייה ועקיפת המנגנונים הבירוקרטים.
הפגיעה הירוקה בנוף עקב האצת הבנייה
תכנית האצת הבנייה תביא בהכרח לפגיעה בנוף, עקב הפיתוח והקידום של אזורי בנייה ללא אישורים של כל המנגנונים השונים, שתפגע בשטחים נרחבים יותר של נוף וטבע. שימור הטבע אינו בנמצא בראש סדר העדיפויות של קבלני בנייה רבים, ולכן, אין לסמוך על טוב ליבם שישימו דגש או יפנו את תשומת ליבם להרס נרחב של שטחים טבע למטרת בנייה.
הבקרה על הבנייה הזו הייתה אמורה להיות בידי התהליך הבירוקרטי ואף בידי משרד איכות הסביבה שהיה מניח את אצבעותיו על הדופק ודואג לשמוע ולדעת על בנייה מואצת באזור מסוים הידוע כשטח פתוח עד לאותו רגע. כעת, משנכנסת תכנית האצת הבנייה לתוקפה, ניתן לראות את החסרונות בתכנית, על בסיס חוסר היכולת לשלוט בנעשה והפחד שהבנייה תצא משליטה בדרך זו.
התנגדות המשרד לאיכות הסביבה
המשרד לאיכות הסביבה ובראשו השר, גלעד ארדן, מספרים כי למרות ההעלאה במחירי הדירות בשנים האחרונות, התכנית לא תיתן את המענה הדרוש למימוש הדירות בפועל, ועם זאת, תוביל לפגיעה בציבור ובסביבה כאחד.
כמו כן, נראה שלישראל יש עתודות קרקע לבנייה ולמגורים שעומדות על כ-900 אלף דונם, הרבה יותר מאשר סך כל השטחים הפתוחים כיום במדינת ישראל. הבעיה ככל הנראה, אינה נעוצה בפיתוח עתודות קרקעיות למגורים, מכיוון שהניצול של הקרקעות בערים הוא מזערי, ורק מעט מהן מנוצלות בפועל.