בכל הנוגע לנושאים של איכות הסביבה, מיחזור וכדומה, ישראל נמצאת בפיגור אופייני למול מדינות אחרות בעולם המערבי ובעיקר באירופה. באופן כללי תחום איכות הסביבה החל להעסיק את הציבור ואת הגורמים הרשמיים בישראל באיחור ורק בשנים האחרונות הפך למרכיב מהותי בשיח הציבורי. אך כיום בהחלט נעשים צעדים בכיוון הנכון, התחום של מיחזור בישראל גדל משמעותית בתקופה האחרונה בעידוד המשרד להגנת הסביבה וביקוש הולך וגדל של האזרחים.
הגדלה משמעותית של כלובי המיחזור
לאורך תקופה יחסית ארוכה, גם אזרחים אשר איכות הסביבה בליבם שרצו למחזר ולתרום להפחתת כמות הפסולת המגיעה למטמנות, נתקלו בקשיים טכניים שנבעו לרוב מכך שפשוט לא היו תשתיות מיחזור במיקום קרוב מספיק לביתם. סקרים רבים שנעשו בישראל ובעולם מראים כי אם מתקני המיחזור אינם נמצאים קרוב לבתי האנשים ובמיקומים נוחים, הנושא פשוט לא יעבוד למרות כל הרצון הטוב. לכן המשרד להגנת הסביבה, תאגיד המיחזור והרשויות המקומיות היו חייבים לשים מעשים וכספים במקום רק דיבורים והעלאת הנושא לשיח הציבורי.
סקר מקצועי הראה נתון ש-54% מהאזרחים ימחזרו בשמחה בקבוקים אם הרשויות יציבו מתקן מיחזור קרוב לביתם, כאשר רוב מוחלט של 85% מהנבדקים בסקר אמרו שמרחק סביר וקרוב לביתם הוא של עד 5 דקות הליכה. אי לכך, החל בישראל תהליך של כמעט הכפלת מתקני המיחזור לבקבוקים הפזורים ברחבי המדינה, עד ראשית מאי 2011 הגדלת היקפי המתקנים נעשתה בשיעור של 55% לעומת המצב בסוף 2010. מכמות של 8,000 כלובי מיחזור בקבוקי פלסטיק שהיו פזורים בישראל הוגדלה הכמות לכ-12,500 כלובים עם כוונה של תאגיד המיחזור אל"ה, להגדיל את הכמות ל-15,000 יחידות עד סוף 2011. ישנן אפילו רשויות מקומיות בהן מספק כלובי המיחזור לבקבוקים הוכפל לעומת הנתון בשנת 2010 – למשל נהריה, עכו, קריית גת, שדרות, אשקלון, נשר, הרצליה, אשדוד, נתניה, מועצות אזוריות גלבוע, חוף אשקלון ולכיש.
המאמצים להגדלת היקפי המיחזור בישראל הביאו לראשונה גם תשתית של כלובי ומתקני מיחזור ליישובים ערביים כגון פראדיס, ג'סר א-זרקא, כפר קאסם, שפרעם ומג'דל שמס – עד ראשית 2011 נושא המיחזור למעשה לא היה קיים ביישובי המגזר הערבי בישראל.
עיקר הגידול במיחזור בקבוקים
כאמור, את עיקר הגידול בתחום המיחזור בישראל ניתן לראות בתחום של מיחזור מיכלי משקה גדולים, בקבוקים שאינם נכללים במסגרת חוק הפיקדון. על פי החוק בישראל הוקם תאגיד המיחזור אל"ה שנמצא בבעלות חברות המשקאות הגדולות והוא מחויב לאסוף כמות מסוימת של מיכלי משקה בכל שנה ולהעבירם למיחזור. התאגיד פורס את כלובי המיחזור ברחבי ישראל ואחראי על איסופם, כאשר על פי רוב הבקבוקים מועברים למיחזור במפעל מקצועי גדול באזור רמת חובב. פסולת הבקבוקים הגדולים שאינם נכללים בחוק הפיקדון מהווה מרכיב משמעותי מבחינת נפח הפסולת בישראל והגדלת המיחזור מביאה להפחתה חשובה ומשמעותית בהיקפים המגיעים להטמנה.
נחמה רונן, יו"ר תאגיד המיחזור אל"ה ובעברה חברת כנסת ומנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, מבטיחה להגדיל את היצע כלובי המיחזור משמעותית ולאפשר לכל תושבי ישראל להצטרף למהפכת המיחזור בצורה נוחה ויעילה.
הגדלת היקפי המיחזור באפיקים אחרים
מעבר לבקבוקים שאחראים במידה ניכרת להגדלת היקפי המיחזור בישראל, נעשים צעדים חשובים נוספים שמקדמים את ישראל רבות בתחום. המשרד להגנת הסביבה בשיתוף עם רשויות מקומיות רבות החלו בתהליך שאמור לכלול כשני מיליון אזרחים עד 2013, תהליך של הפרדת פסולת למיחזור במקור בבתי התושבים לפסולת יבשה ופסולת רטובה (שאריות מטבח, אשפת גינות וכדומה). תהליך חשוב זה אמור להפחית את הפסולת המוטמנת בכ-1.2 מיליון טונות בשנה. מעבר לזה ישראל היא מעצמת מיחזור מי שפכים עם 85% מיחזור של מי הביוב לצרכי חקלאות.
